פסק-דין בתיק ב"ל 1156-09

1.         התובע הגיש תביעה לתשלום דמי אבטלה שנדחתה על ידי הנתבע, שכן לא הוכח כי התובע עבד בפועל בחברת "ב.פ.י כלי בית בע"מ" (להלן: "החברה") בתקופה מ-1/07 עד 12/07 ולא הוכח כי בין התובע לבין בעלי החברה התקיימו יחסי עובד מעביד. לפיכך נטען כי התובע לא צבר תקופת אכשרה בתכוף ליום הקובע, היינו 1.5.08.

2.         בתביעה לדמי אבטלה טען התובע כי עבד:-

            א.         מ- 1.1.07 עד 31.12.07 בחברה, כאשר המעסיק הוא אחיו, לוי יעקב.

ב.         מ- 10.1.08 עד 3.4.08 אצל מעביד בשם "ג.פ. סמובר בע"מ" (להלן: "פיני") אשר לגרסת התובע רכש את העסק מאחיו של התובע (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 11.5.2010).

3.         התובע ציין כי פוטר משני מקומות העבודה וכי אין קרבה משפחתית בינו לבין מעסיקיו.

4.         עוד ציין התובע כי עבד בחברה בעבר מ-2004 עד 2008, אולם מתעודת עובד ציבור שצורפה לתיק עולה כי חלק מתקופת עבודה זו דווחה על ידי האח, רק בשנת 2009.

5.         התובע העיד כי עבד למעשה בחברה משנת 2004 ובמהלך כל השנים קיבל תלושי שכר (שצורפו לתיק), אם כי בשנה וחצי טרם פיטוריו, קיבל שכרו במזומן (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 25.6.09).

6.         התובע ציין כי שימש בעבודה כסדרן, קיבל וסידר סחורה.

7.         כשנשאל בחקירתו מדוע לא ציין כי מדובר ביחסי עבודה בין קרובי משפחה, השיב כי מדובר בטעות (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 11.5.2010).

8.         התובע העיד כי לא ציין בטופס התביעה לדמי אבטלה כי עבד בחברה שבבעלות אחיו, עוד משנת 2004, כי התבקש לציין רק את תקופת עבודתו במשך שנה אחורנית מיום פיטוריו. כמו כן הוסיף כי עבד ברצף במשך כל התקופה, לרבות בתקופה שעבד אצל פיני.

9.         מעדות התובע עולה כי בגין תקופת עבודתו אצל האח בחברה ובמהלך השנה וחצי האחרונות, לא קיבל את מלוא השכר שפורט בתלושי השכר, שכן אחיו שילם לו על חשבון השכר הנ"ל, כמו כן לא קיבל פיצויי פיטורים, אלא השכר ששולם לו כלל פיצויי פיטורים; והתובע אינו מודע לאופן חישוב השכר והסכומים ששולמו לו (עמ' 6 לפרוטוקול).

10.        לטענתו פוטר בשל צמצומים בעבודה.

11.        באשר להיקף משרתו אצל אחיו, ציין כי עבד מ- 09:00 עד 17:00 וקיבל שכר "כמו כולם". לטענתו שכרו היה מחושב לפי שעות אך דובר בשעות קבועות.

12.        אחיו של התובע העיד כי היה בעלים של החברה ומנהל את החברה עד היום. במהלך התקופה העבירו את מניות החברה לאחותו של התובע (שהעידה בפנינו). רוב הזמן התובע קיבל שכרו והייתה תקופה שהחברה הייתה בקשיים ושולם לתובע שכר בסכומים קטנים על חשבון המשכורת. מדובר בתקופה ממחצית 2005 ואילך (עמ' 9 לפרוטוקול מיום 11.5.2010).

13.        האח העיד כי חייב לתובע על חשבון שכר ופיצויים, סך של כ-40,000 ש"ח. ולגרסתו הכספים שהועברו לתובע רשומים אצל רואה החשבון.

14.        עוד הוסיף האח כי עדיין מעסיק את התובע בחברה אחרת הנמצאת בבעלותו.

15.        אחותו של התובע, לוי יוכבד, ציינה כי התובע שהה יחד איתה בעסק במשך כל היום ולא היו עובדים אחרים. התובע התייצב כל יום לעבודה, כאשר עבד בחנות ואילו האחות הייתה אחראית על הספקים והניירת.

16.        לטענתה כשהתובע עזב את העבודה עובדים אחרים, אחד או שניים, החליפו אותו, אך לא הייתה בטוחה בעדות זו; ובשלב מסוים ציינה, כי העסק נסגר.

17.        האחות לא ידעה להעיד על אופן חישוב השכר.